כלכלת סבוטז', או איך הורסים את השוק כדי להרוויח כסף. אודי סלמנוביץ מראיין את פרופ' רונן פלן

צילם אודי סלמנוביץ ראיון עם פרופ' רונן פלן על הספר החדש שלו   " סבוטז' "   שכתב ביחד עם פרופ' אנסטסיה נבסטלווה ו יצא ב...

צילם אודי סלמנוביץ

ראיון עם פרופ' רונן פלן על הספר החדש שלו 
 " סבוטז' " שכתב ביחד עם פרופ' אנסטסיה נבסטלווה ויצא בהוצאת פינגווין ופאבליק איפר בארה''ב.
אנסטסיה נבסטלווה Professor Anastasia Nesvetailova  ורונן פלן  Professor Ronen Palan הם פרופסורים לכלכלה ויחסים בינלאומיים בסיטי יוניברסיטי לונדון.
City University of London International Political Economy


פרופ' פלן - הספר עוסק בתעלומה של עיסקי הממון, שהם עסקים לכל דבר ועניין, שהדגש הוא על שינוי הפאראדיגמה של התפיסה העיקרית בכלכלה קפיטליסטית שהיא בעד שוק חופשי, כיוון ששוק חופשי הוא המקור הטוב ביותר למצוא משאבים, הם טוענים שבגלל התחרותיות, אתה תקבל את המוצר הכי טוב במחיר הכי נמוך.
נניח שיוצא מוצר חדש לשוק החופשי במחיר גבוה, מיד יכנסו מתחרים אחרים, ישכללו את המוצר ואת תהליכי היצור, והתחרות תגרום להורדת מחירים ושכלול המוצר, ובסופו של תהליך, המוצר יימכר במעט מאד רווח, דהיינו המוצר הכי משוכלל במחיר הכי טוב לצרכן.

זו התאוריה הבסיסית.

אנחנו רק שואלים בספר, האם עסקים מוכנים לעבוד במצב כזה שהרווחים שלהם נישחקים, הרי העסקים יודעים שאם השוק באמת חופשי, הם לא ירוויחו כסף. זו שאלה שהזרם העיקרי של הכלכלנים לא מתמודד איתה. שהרי אם העסקים לא מרוויחים מספיק כסף, למה הם ממשיכים. ואיך בכל זאת הם עושים כסף. ובשוק ההון והמימון, הבנקים למסחר הבנקים להשקעות, חברות הביטוח והאשראי, לא רק שעושים כסף, הם עושים כסף אדיר.
ושוק הפיננסים הבינלאומי הוא שוק מאד מאד תחרותי, אז יש כאן איזו תעלומה, למה חברות נכנסות לשוק שהן יודעות שהן לא הולכות להרוויח בו, ואיך הן עושות את כמויות הכסף העצומות האלו בסופו של דבר.

כמובן יש טענות שהשוק לא ממש חופשי, יש מונופוליזציה וכו', אז אנחנו חזרנו למקום שבו העסקים האלו התחילו בסוף המאה ה 19 ולתאורטיקן האמריקאי ממוצא נורבגי תורסטן ובלן. 
ובלן, הקים אסכולה כלכלית אלטרנטיבית לאסכולה הקלאסית, והוא כינה אותה "כלכלה מוסדית", הוא עקב אחרי דיווחים מכינוסים כלכליים, ובבסיס טענתו היה הרעיון שעסקים עושים את הונם מסבוטז', מחבלה בשוק החופשי, שם נמצא ההון, בחבלה בשוק.

והוא מדבר על הרס ממש, ומביא לדוגמא את החברות הגדולות לזמנו, כמו חברות הרכבות, החברות האלו החזיקו צבאות חמושים שהיו נשלחים לחבל ולהרוס מיתקנים וכלים של החברות המתחרות, להכות עובדים, לדכא אירגוני עובדים בכוח, כך על ידי סבוטז' הם דיכאו את המיתחרים, שמרו על שכר עבודה נמוך, ויצרו לעצמם רווחים.

אנחנו חיברנו 1+1 ואמרנו בא ניראה אם מה שנכון בשוק התעשייתי נכון גם בשוק הפיננסי.
למשל, ובלן טען שקרטלים ומונופלים של חברות התארגנו יחד ליצור פחות, על מנת שהביקוש יעלה על הדרישה, ומחירי הסחורות בשוק יעלו, החל בהשמדת יבול חקלאי, ועבור להשתלטות על חברות רבות המייצרות מצג של תחרות, בזמן שלמעשה המחירים מתואמים תחת חברת גג אחת. סבוטאז'.

ומצאנו שהרעיונות שלו מתאימים גם לעיסקי הפיננסים. אלו עסקים לכל דבר ועניין.

לעיסקי הפיננסים יש 3 צורות עיקריות של סבוטז', או שהם מחבלים בלקוחות, או שהם מחבלים אחד בשני, או שהם מחבלים במדינה.

בספר אנחנו מתארים ב 9 פרקים אנקדוטיים דוגמאות על איך בנקים למשל חיבלו בלקוחות שלהם, חיבלו אחד בשני, ואיך חיבלו במדינה.

למשל בנק RBS הבנק הממלכתי הסקוטי, שהיה אחד הבנקים הגדולים בעולם, שהפך חשבונות של לקוחות מתים לחשבונות פרימיום, הפקיד ש"הצליח" להעביר את הלקוח לחשבון פרמיום קיבל כמובן תגמול/עמלת הצלחה מהבנק, והבנק במקביל החל לגבות מהחשבונות עמלות גבוהות יותר לבנק בתמורה לשירותים המועדפים שקיבל הלקוח, מדובר על שרות שניתן לכמיליון וחצי מתים. בנק ולס-פארגו גם ניצל כ 3 מיליון מתים עד שעלו עליו.

תרגיל נוסף ש RBS עשה אחרי המשבר ב 2008 היה להקים מחלקה מיוחדת למימון אשראי ללקוחותיו שניפגעו מהמשבר, והכריחו אותם לקחת הלוואות חדשות שאיפשרו לבנק להשתלט על רכושם, ולמכור אותם הלאה, וכך הם הרסו חברות אחר חברות ויצרו לעצמם רווחים.

גולדמן סאקס למשל השתלטו על כספים לוביים שהועברו לניהולם תוך שיחוד הנציגים הלוביים בסוויטות מפוארות, זונות ואלכוהול, הם מחקו ללובים 4 מיליארד דולר בהשקעות כושלות, ובדרך הרוויחו 300 מיליון דולר עמלות ניהול.

אחרי נפילתו של קדאפי הלובים תבעו את גולדמן סאקס למשפט על מעילה בכספיהם, ובית המשפט באנגליה קבע שהניהול של גולדמן סאקס היה נורמטיבי לתעשייה ואינו חריג, או מהווה עבירה פלילית.

עניין נוסף עם גולדמן סאקס היה מיקרה אבקוס, שבו הבנק ביחד עם קרן גידור ייעצו מצד אחד ללקוחות להשקיע בניירות ערך ומניות שהם ידעו שהן הולכות להתמוטט, שמצד השני גולדמן סאקס גידרה השקעות עתידיות כנגד ההפסדים, ולמעשה הרוויחו עמלות על ההשקות הכושלות, ועל ההשקעה שלהם נגד לקוחותיהם.

ככה בנקים מכשילים את הלקוחות ואחד את השני.
בשנת 2006 ברשימת חברות הפיננסים הטובות בארה'ב החברה הכי מוערכת ומוערצת היתה בר-שטרן, אחריה היו ברשימה ליהמן-ברודרס השלישיים היו גולדמן-סאקס, ב 2008 בר-סטרן וליהמן נימחקו מהשוק. גולדמן סאקס הפכה לחברה מספר אחת... אנחנו מגלים בספר איך נעשב הסבוטז', איך אנשים מצמרת גולדמן-סאקס שעבדו עבור ממשל בוש, שיחקו תפקיד מפתח בהריסת בר-שטרן וליהמן-ברודרס.

מול המדינה הבנקים משחקים 2 משחקים. 
הראשון נקרא – גדול מידי מכדי ליפול, שזה בעצם שם קוד לסבסוד של המדינה את הבנק. אנדי הלדיין Andy Haldane, הכלכלן הראשי של הבנק של אנגליה, חישב שלפני נפילת השווקים ב 2007-8 חצי מהרווחים שהבנקים הגדולים הפיקו כ 70 ביליון דולר, היו תוצאה של ריבית נמוכה שהם קיבלו כסבסוד מהמדינה, כפיצוי על גודלם, והחשש שהם יפלו..
למעשה תיאורטיקנים כלכליים רבים טענו שהבנקים האלו גדולים מידי, והם לא יעילים, אפילו לוגיסטית הם גדולים מידי לגמישות הדרושה כדי לעבוד. 
אבל המדינה למעשה היתה השותפה שייצרה יתרון ורווחים עבור בנקים הגדולים, שמנעו מבנקים קטנים לגדול ולהתחרות בהם, זו חבלה בשוק.

RBS שהתחיל כבנק קטן, קנה את נט-ווסט שהיה גדול פי כמה וכמה ממנו, כדי לייצר לעצמו את יתרון הגודל והסבסוד של "גדול מכדי כדי ליפול".

כל האנקדוטות האלו הן לא גחמות של אנשים רעים, זה סיסטמטי, כי חייבים לעשות סבוטז', לחבל בשוק כדי להרוויח כסף.

דרך שניה שהבנקים והחברות הפיננסיות מייצרים רווח מול המדינה היא מקלטי מס, ועל ידי הקמת מנגנונים מורכבים ומתוחכמים להעביר את כספי הלקוחות לחברות אוף שור ומיקלטי מס, להעלמת רווחיהם והימנעות מתשלום המיסים. וככל שהמדינה לוקחת מיסים גבוהים יותר, הבנקים מרוויחים יותר, כיוון שללקוחות יש מוטיבציה גבוהה יותר להעלים את הרווחים שלהם מהמדינה, ולשתף בהם אותם.

וכאן אנחנו בעצם מבינים שבעיסקי הפיננסים, למושגים תחרות חופשית, ושוק חופשי, יש בעיני העסקים משמעות אחרת. הם מאד בעד תחרות חופשית, אבל לאחרים, לא להם.

כבר בחקירה שעשה הקונגרס האמריקאי אחרי משבר הפיננסי הגדול של שנות ה 30 הידוע כדו'ח פקורה Pecora Report, מראה הוועדה כיצד החברות הפיננסיות ללא רגולציה שהגבילה אותן, עשו סבוטז' ללקוחות שלהם. 
החוקים שניסחו גלס-שטיגל  The Glass-Steagall Act בעקבות הדו'ח, נועדו למנוע סבוטז', וכפו הפרדה בין בנקים להשקעות לבנקים מסחריים, בין חברות פיננסיות לחברות יעוץ. 
עם השנים הסבוטז' שהיה הסיבה לחקיקה נשכח, והתפיסה שהשוק דורש "יציבות פיננסית" התגברה על הצורך בהפרדה, הבנקים לחצו על הממשל לדי-רגולציה שתתיר להם גם לייעץ גם להלוות וגם להשקיע, מצב שאיפשר להם לחבל בשוק בצורה אדירה, וגרם למפולת של 2007-8.

זו תוצאה של החיבור הקלוקל בין הון שילטון.
בבסיס העסקים הגדולים אוהבים רגולציה, וכמה שיותר מסובכת עדיף מבחינתם, תן לגדולים סף כניסה גבוהה וכמה שיותר מסובך ומעורפל. כי גם כאן נוצר להם יתרון לגודל, ויכולת ארגונית ופיננסית להתמודד עם מכשולים שעסקים קטנים ניגפים בפניהם, ואז הם שוב לבדם שולטים בשוק ובמחירים.

למעשה הטענה שלנו בסופו של דבר והמסקנה מהמחקר והספר היא שלמרות שהאידיאולוגיה הקפיטליסטית טוענת שהיא בעד תחרות חופשית ושוק חופשי, למעשה זהו פארדוקס, כי אם אתה בעד העסקים אתה נגד השוק, אם אתה בעד שוק חופשי אתה נגד העסקים, בשוק חופשי אמיתי אי אפשר לעשות כסף. אז עסקים הם מאד בעד שוק חופשי למתחרים. לעצמם הם ימצאו רגולציות פריווילגיות ומקלטי מס, ויחבלו בשוק בלקוחות ובמדינה כדי להרוויח כסף.
-


תגובות

שם

recent,3,
rtl
item
BliGli - כלכלה: כלכלת סבוטז', או איך הורסים את השוק כדי להרוויח כסף. אודי סלמנוביץ מראיין את פרופ' רונן פלן
כלכלת סבוטז', או איך הורסים את השוק כדי להרוויח כסף. אודי סלמנוביץ מראיין את פרופ' רונן פלן
https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhzGPbegHWkyEnrtaQ4d6qxknzX6B_iDrqz0uvYn3bXoCYa1RKqHT6n29prB6P2bnlVl2yL9ifHQxGSk1jMVTrBAT4OC1Lgi9kNmgPR9-Q4Selvcmb9PL5h_9izK-lFBXQ8vqc2fqVMKTKT/s16000/%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%259F+%25D7%2591%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%25A7.jpg
https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhzGPbegHWkyEnrtaQ4d6qxknzX6B_iDrqz0uvYn3bXoCYa1RKqHT6n29prB6P2bnlVl2yL9ifHQxGSk1jMVTrBAT4OC1Lgi9kNmgPR9-Q4Selvcmb9PL5h_9izK-lFBXQ8vqc2fqVMKTKT/s72-c/%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%259F+%25D7%2591%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%25A7.jpg
BliGli - כלכלה
http://economy.bligil.co.il/2020/11/blog-post.html
http://economy.bligil.co.il/
http://economy.bligil.co.il/
http://economy.bligil.co.il/2020/11/blog-post.html
true
3290465873568536480
UTF-8
טוען את כל הרשומות לא נמצאו רשומות כל הכתבות קרא עוד השב בטל תגובה מחק By Home עמודים רשומות כל הכתבות מומלץ עבורך! תגיות ארכיון חיפוש כל הרשומות לא נמצאו נתונים התואמים לנתונים שהזנת חזרה לעמוד הבית ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת יום א יום ב יום ג יום ד יום ה יום ו שבת ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ינו פבר מרץ אפר מאי יונ יול אוג ספט אוק נוב דצמ עכשיו לפני דקה לפני $$1$$ דקות לפני שעה לפני $$1$$ שעות Yesterday לפני $$1$$ ימים לפני $$1$$ שבועות יותר מ-5 שבועות עוקבים עקוב THIS PREMIUM CONTENT IS LOCKED STEP 1: Share. STEP 2: Click the link you shared to unlock Copy All Code Select All Code All codes were copied to your clipboard Can not copy the codes / texts, please press [CTRL]+[C] (or CMD+C with Mac) to copy